<h1>ראבי"ה סימן תרע"ו</h1>
<h2>דף לו.</h2>
נקלף פסול. בכולו, אבל במקצתו כשר. [ו]רבינו שמואל מפרש דבריאה וגם באתרוג מקצתו פסול ולא כולו. נסדק, כולו, כדאמרינן [חולין מ"ה ע"א] גבי גרוגרת שנסדקה ולא נשתייר חוליא אחת למעלה וחוליא אחת למטה. כך פירש רש"י. נסדק ניקב וחסר כל שהוא פסול עלתה חזזית על מעוטו ניטל עוקצו ניקב ולא חסר כל שהוא כשר. תני עולא בר חנינא ניקב נקב מפולש בכל שהוא נקב שאינו מפולש בכאיסר. אית מרברבתא דמפרשי הך דעולא דקאי אניקב וחסר כל שהו, אבל בלא חסרון, שתקע בו יתד, אפילו מפולש בכאיסר כשר. ורש"י פירש לה אניקב ולא חסר ואפילו הכי מפולש בכל שהוא ושאינו מפולש בכאיסר, מכלל דחסר אפילו בלא פילוש ואפילו כל שהוא פסול. ואני פירשתי דבר זה יפה בחיבור זה בתשובתי לעיל. ולעיל המפרש נטלה בוכנתו שחסר מן העוקץ בתוך האסיתא היה נראה נמי כאן להחמיר, שלשם הוי חסרון בלא פילוש, והוא כל שהוא. ודוחק לחלק בין עוקץ לנקב הצדדין. ואם נמס מתוכו דומיא דריאה שנשפכה כקיתון סלקא לן בתיקו ולחומרא.
<h2>דף לו:</h2>
גרסינן בירושלמי [ה"ו], ואכולהו פסולי דמתניתין קאי, רב יצחק בר נחמן בשם שמואל כל הפסולים אינם פסולים אלא ביום [טוב] הראשון ומה טעם ולקחתם כדי שתהיה לקיחה תמה ביום ראשון.
